|
לאחר שעברה לגור בתל אביב כתבה עם יוחנן זראי את השירים למחזמר "חמש חמש", שהועלה תחילה בלהקת פיקוד המרכז (1955) ומאוחר יותר גם על הבמה האזרחית. בין שירי ההצגה, שהפכה ללהיט, בלטו "רב האור והתכלת" ו"שיר הבר", שהוקלטו מאוחר יותר ע"י ריקה זראי (1956) ו"סמוך על התרנגול", שהצליח בביצועם של רן ונמה (1959).
ב 1963 חיברה את השיר "חורשת האקליפטוס",
שנכלל במחזמר "כיצד שוברים חמסין" - שנכתב לציון היובל לקבוצת כינרת בה גדלה .
אילנה רובינא הקליטה אותו כעבור שנה עם מקהלת ילדי
כינרת בעיבודו ובניצוחו של חבר הקיבוץ יקותיאל שור.
מאוחר יותר התפרסם השיר בביצוע צוות ההווי של הנח"ל. בנוסף,
הלחינה שמר את שירה של רחל "כנרת" ("שם הרי גולן"), שבוצע במקור ע"י להקת פיקוד המרכז.
מאוחר יותר היא הלחינה שירים נוספים של המשוררת, שכמו שמר,
התגוררה בעמק הירדן וכתבה שירים רבים על נוף הכינרת.
בין שירים אלו היו "בגני נטעתיך" ו"זמר" ("לך ועליך"),
שהוקלטו ע"י "האחיות שמר" ב- 1966. המנגינה שחיברה אז שמר לשירה של רחל "זמר נוגה" ("התשמע קולי") הפכה מאוחר יותר למנגינת השיר "שלג על עירי".
|
|
אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967,
כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק,
ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים
לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה.
השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר.
לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן,
ששמר בחרה בה, בעצת ביתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה.
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי".
במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be"
(ניתן לראות זאת בפזמון "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"),
אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ,
שחזר אז משרות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים,
זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית".
נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה,
במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין,
אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. מלבד זאת זכה השיר לעוד ביצועים רבים. |
|
|
בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי.
ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה,
אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית,
בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".
מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן
ותואר אזרח כבוד של תל אביב.
|
|
לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי,
כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן,
ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת.
זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה".
לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר,
פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין,
תירגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר
האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן,
ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום.
היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו,
והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.
|
|
|
